#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנ""ל דעבדים יש להם נזירות?<br>ול""ל קרא הא קי""ל דכל מצווה הנוהגת באשה נוהגת בהם?<br>והא בנדרים כתיב?"	"ואמרת עליהם, לרבות עבדים.<br>דס""ד מדכתיב לאסור איסר על נפשו, רק במי שנפשו קנוייה לו.<br>ואע""ג דקרא בנדרים כתיב, מ""מ מקשינן נזירות לנדרים."	נזיר דף סא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן לומדים דאין העכו""מ מקבלים נזירות למבואר בברייתא?<br>והא גבי ערכין לא ממעטינן מהתם? (למסקנא).<br>וכיון דאין העכו""מ מקבלים נזירות, ל""ל קרא שאינם מביאים קרבנות נזיר?"	"דכתיב בני ישראל.<br>ואע""ג דבערכין כתיב בני ישראל ואפ""ה מרבינן להו מדכתיב איש, שאני התם שיש לקיים את המיעוט דאינם מעריכים אלא נערכים. (ואיכא מ""ד להפך).<br>אבל כאן אין דבר אחר להעמיד בו את המיעוט, דקרבנות נזירות התמעטו מדכתיב לעולה, פרט לנזירות.<br>והשתא דהתמעטו שאינם מביאים קרבנות נזיר, הא דבעינן קרא הוא שלא יביא נכרי קרבנות נזירות לפטור ישראל. (תוס')."	נזיר דף סא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ס""ד למעט נכרים מנזירות, מדכתיב לאביו ולאמו, מי שיש לו אב ואם.<br>מה הכוונה אב ואם לס""ד דגמ'?<br>ומה הקשו ע""ז?<br>ומה שבו ופירשו? ומה הקשו? ומדוע לא הקשו כן גם על האופן הראשון?<br>וכיצד סברו בהמשך הסוגיא לקיים את האופן הראשון? (ע""פ תוס'). ואיך נדחה?"	"שהוא יורשו, והקשו דנכרי נמי יורש את אביו דבר תורה.<br>ולזה פירשו שהוא מחוייב בכבודו, והקשו דלא כתיב כיבוד אב ואם בהאי קרא. אבל ירושה לא יקשה כן, דסתם אב המוזכר הוא לעניין ירושה.<br>ובהמשך הסוגיא פירשו דירושה היינו לעניין ירושת עבדים, דרק ישראל מוריש עבדים לבנו ולא נכרים שאינם קונים אותם קניין גוף.<br>אך הקשו ע""ז דא""כ עבדים נמי לא יהיו בני נזירות שהרי גם הם אינם בני ירושת עבדים. [ואי מרבינן מקרא ד'ואמרת עליהם', ה""נ נרבה נכרים מקרא ד'איש']."	נזיר דף סא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנ""ל שאין לנכרי טהרת מי חטאת?<br>ומנ""ל שאין לו טומאה לס""ד ולמסקנא? (קהל, והזה, יתחטא).<br>ומה הדין בעבדים? (תוס' וגהש""ס)."	"אין לו טהרה מדכתיב והיתה לעדת בני ישראל למשמרת.<br>טומאה סברו ללמוד מדכתיב ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל, יצא זה שאין לו קהל. והקשו דאולי המיעוט מכרת ולא מטומאה.<br>אלא מדכתיב והזה הטהור על הטמא, שיש לו טהרה יש לו טומאה, ולנכרי אין טהרה. והקשו דאימא אין לו טהרה אך יש לו טומאה, דקרא לא מייתר. (תוס', וע""ש פירוש נוסף).<br>ולמסקנא למדו מדכתיב, ואיש אשר יטמא ולא יתחטא, רק מי שיש לו חיטוי יש לו טומאה.<br>ובתוס' נראה שגם לעבדים אין טומאה. [שכתבו דהמ""ל דאי ממעטינן נכרי מנזירות משום שאינו בר טומאה, עבדים נמי]. וגהש""ס תמה על דבריהם דבפשוטו הוא מקבל טומאה כאשה."	נזיר דף סא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאלו פסוקים דנו למעט נכרי מנזירות? (3)	"מדכתיב לאביו ולאמו לא יטמא, שיש לו אב ואם. (לירושה או כיבוד).<br>מדכתיב לא יטמא, שהוא בר טומאה.<br>מדכתיב בני ישראל, למעט עכו""מ."	נזיר דף סא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רבא פירש דבערכין מרבינן נכרים אע""ג דכתיב בני ישראל, דממעטינן שלא יעריכו ומרבינן שיערכו. אבל בנזיר בע""כ המיעוט הוא לגמרי, כי אין במה להעמיד את המיעוט.<br>מדוע אין להעמידו בדברים דלהלן:<br>שאינם מביאים קרבן נזירות?<br>שאין בהם נזירות עולם?<br>שאינם מדירים בניהם בנזיר?<br>שאינם מגלחים על נזירות אביהם?"	"דדרשינן מ'לעולה' פרט לנזירות.<br>נזירות עולם לא כתיבא בקרא.<br>הדרת הבנים וגילוח על נזירות אביהם הוי הללמ""ס, ולא מסתברא דאתי קרא למעט הלכה. או דההלכה נאמרה מעיקרא רק על ישראל. (תוס' ע""פ הגהות וציונים)."	נזיר דף סא		
